מוניות מרכז נשרים - נו"ש בע"מ נ' מזרחי ואח'

פסק דין

1.רקע

ביום 17.1.11 הגישה המבקשת תובענה בדרך של המרצת פתיחה, "להצהיר כי מניותיהם של הנתבעים חולטו כחוק ומאידך כי האסיפה אשר כונסה על ידי הנתבע מס' 1 הינה פסולה ולא כונסה בהתאם לתקנון". המרצת הפתיחה לא נתמכה בתצהיר כלשהוא, והמשיבים לא הגישו תגובה להמרצת הפתיחה. במהלך הדיון בהמרצת הפתיחה, ביקשה ב"כ המבקשת להסתמך על הראיות שהוגשו בהליך בקשה לסעד זמני, ובקשתה התקבלה.

ביום 23.1.11 ביקשה המבקשת סעד זמני, שיצווה על המשיב 1 להימנע מקיום אסיפת בחירות ביום 24.1.11 ולקבוע שהמשיב 1 מנוע מלהציג מועמדותו להיבחר לחבר בדירקטוריון החברה. למחרת הדיון בבקשה לסעד זמני שנערך ביום 6.2.11, הודיעה המבקשת על חזרתה מהבקשה לסעד זמני.

התעורר ספק האם ב"כ המבקשת מייצגת את המבקשת, או רק קבוצת מיעוט מתוך המבקשת. ספק זה התעצם, משנבחר דירקטוריון אחר לחברה המבקשת, הכולל את המשיב 1 כיו"ר הדירקטוריון. ככל שביררתי בפני, מחזיקה ב"כ המבקשת יפוי כוח מהמבקשת, שלא בוטל. לפיכך, הנחת העבודה היא שב"כ המבקשת אכן מייצגת את המבקשת.

2.חילוט המניות

בסיכומיה לא טענה ב"כ המבקשת כי חילוט המניות הושלם, ויש להניח שחזרה בה מהטענה שהמניות של המשיבים חולטו. אף על פי כן, למקרה שטעיתי בהבנת טיעונה של ב"כ המבקשת, אדון בטענה זו.

סעיף 10 בתקנון קובע:

(ד). חבר, אשר סכום חובו לחברה עולה על 25% משווי השוק של המניה כפי שנקבע על ידי האסיפה הכללית, ואשר לא פרע את חובו לחברה בתוך 90 ימים מקבלת דרישת תשלום בכתב שנשלחה אליו ע"י הדירקטוריון – רשאי הדירקטוריון לחלט את המניה שבבעלות אותו חבר, ובלבד ששלח אזהרה על כך שלחבר 14 יום לפני מועד החילוט.

(ו). חולטה מניה כאמור לעיל, תימסר מייד הודעה בכתב על כך לבעל המניה וחילוט המניה ומועדו יירשמו בפנקס החברים.

המצהירים הצהירו שממועד הוצאת מכתב הדרישה למשיבים, ביום 19.10.10, לא נענו המשיבים לדרישת החברה ולא שילמו את חובם. לא הוצג כל מכתב דרישה מיום 19.10.10. הוצגו מכתבי דרישה מיום 24.10.10, ואליהם התייחסה גם ב"כ המבקשת. על כן, אניח שאלו הם מכתבי הדרישה. לא הוצג כל מכתב למשיב 2. הוצג מכתב למשיב 1, אבל הוא לא כולל דרישה לתשלום חוב כלשהוא, אלא דרישה להתחיל לעבוד עם מונית משלו. הוצג מכתב דרישה למשיב 3, הכולל דרישה לתשלום חוב. המצהירים מטעם המבקשת אף אישרו בחקירתם שאין למשיב 2 כל חוב. מכאן, שהיחיד שבכלל נשלח לו מכתב דרישת תשלום המאפשר חילוט המניה, הוא המשיב 3. כדי להוכיח שמניית המשיב 3 חולטה, היה על המבקשת להוכיח שהמשיב 3 קיבל את הדרישה, וכי החוב עולה על 25% משווי השוק של המניה, וכי לאחר שחלפו 90 יום מקבלת דרישת התשלום, המשיב 3 לא פרע את חובו, וכי נשלחה לו אזהרה 14 יום לפני מועד החילוט, וכי נמסרה לו הודעה מיידית בכתב על חילוט המניה. כל אלה לא קרו. חלקם אף לא יכלו לקרות, משום שמיום 24.10.10, מועד בו נשלחה דרישת התשלום ועד 17.1.11, מועד הגשת המרצת הפתיחה, חלפו רק 85 ימים.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה להצהיר שמניות המשיבים חולטו כחוק.

3.תחילת הליך החילוט

ב"כ המבקשת טענה בסיכומיה, כי עצם פתיחת ההליך לחילוט המניות מונע מבעל המניה לקחת חלק בבחירות ולהיות בעל זכות הצבעה. אני דוחה טענה זו. אמנם נאמר בסעיף 10 (ט) לתקנון שחילוט מניה יגרום לביטול כל זכות הנלווית למניה, אך מדובר רק בסופו של התהליך. כל עוד התהליך לא הושלם בהעברת המניה לאחר, הוא ניתן לחזרה, כאמור בסעיף 10 (ז). מספר החברים בחברה אינו קטן כתוצאה מתחילת תהליך חילוט, אלא רק כתוצאה מחילוט, על ידי ביטול המניה, מכירתה, או הקצאתה לאחר (סעיף 10 (ה) לתקנון). כל עוד לא הושלם החילוט, זכאי החבר לכל זכויותיו בגין המניה.

4.רשות להצביע

ב"כ המבקשת טענה שלפי סעיף 16 (ב) לתקנון, חבר אינו רשאי להצביע אלא אם שולמו כל הסכומים שנדרשו לתשלום או המגיעים לחברה באותו מועד בגין מנייתו. לטענת ב"כ המבקשת, המשיבים חייבים לחברה כספים ולכן אינם רשאים להצביע. ראשית יש לדחות את הטענה לגבי המשיב 2, שהמצהירים מטעם המבקשת העידו שאינו חייב דבר לחברה. לאחר שהסרנו את המשיב 2 מן הדרך, עולה הסתירה לכאורה בין סעיף 16 (ב) לתקנון, לבין סעיף 10 (ג) בפרק העוסק ב"דרישות תשלום, הליכי גביה וחילוט מניות", בו נאמר:

חבר שלא פרע את חובו לחברה בתוך 60 יום מקבלת מכתב דרישה מאת הדירקטוריון, רשאי הדירקטוריון להשעות את החבר ואת המונית המופעלת על ידו/ ו/או מטעמו מכל עבודה במסגרת תחנת המוניות של החברה... חבר שלא פרע חובו לחברה כאמור לעיל, לא יהיה רשאי לבחור ולהבחר למוסדות החברה וכן יהיה מנוע מלהשתתף ו/או להצביע באסיפות הכלליות של בעלי המניות.

בעוד סעיף 10(ג) מתנה תנאים ומועדים למניעת הזכות לבחור ולהיבחר, סעיף 16 (ב) אינו מתנה כל תנאים. די בכך שמגיעים כספים לחברה בגין המניה. יש לפרש את התקנות באופן שלא יפגע בזכויות חברים שזכות הקנין שלהם מוגנת בחוקי יסוד. סעיף 16 (ב) הוא כללי, ונראה שהועתק מנוסח אחר. סעיף 10 (ג) הוא סעיף ספציפי שהוסכם לחברה מיוחדת זו. הוא כולל את איזכור עסקה של החברה כתחנת מוניות, והוא חל על דרישות תשלום בגין חובות לחברה, שאינן דווקא חובות בגין המניה, כפי שנאמר בסעיף 16 (ב). החוב הנטען כאן הוא חוב דמי ניהול ולא חוב בגין המניה. מכאן, שעל החוב חל האמור בסעיף 10(ג) הדוחה את הדברים שנאמרו בסעיף 16 (ב) לתקנון.

לפי סעיף 10 (ג), תנאי למניעת הזכות להצביע הוא חלוף 60 יום מקבלת מכתב דרישה מטעם הדירקטוריון. אף אם נניח שמכתבה של ב"כ המבקשת הוא מכתב מטעם הדירקטוריון, למרות שהדבר לא נאמר בו, אין כל ראיה שלמשיב 1 בכלל נשלחה דרישת תשלום, למרות עדות העדים מטעם המבקשת, שגם המשיב 1 חייב כספים. מר אבי מחלוף, חבר הדירקטוריון נדרש להצביע על דרישת תשלום למשיב 1, ולא יכל להצביע על דרישה כזו (עמ' 15 לפרוטוקול). לפיכך, אני קובע שלמשיב 1 כלל לא נשלחה דרישת תשלום, ואין ראיה שהוא חב כספים לחברה. ממילא לא קיבל את הדרישה, ואין כל מניעה שיבחר וייבחר.

לגבי המשיב 3, נשלח לו מכתב דרישה ביום 24.10.10, אבל אין שום ראיה שהוא קיבל את מכתב הדרישה. ב"כ המבקשת טענה שהוא קיבל את מכתב הדרישה, אבל כשהתבקשה להצביע על הראיה לכך הצביעה על מילים שאינן אומרות זאת, ולבסוף טענה בעמ' 21 שורה 33 שמפרוטוקול הדיון ניתן ללמוד שלפחות אחד מהמשיבים קיבל את הדרישה. הכוונה היא להפנייה למכתב ששלח ב"כ המשיבים ביום 4.11.10. עיינתי במכתב הזה שצורף כנספח ג' להמרצת הפתיחה. זהו מכתב מטעם יעקב ויצחק מזרחי (שכאמור אף אחד מהם לא קיבל דרישת תשלום) והוא מתייחס לנטען במכתב קודם של ב"כ המבקשת. אם הכוונה למכתב ב"כ המבקשת מיום 24.10.10 הרי אין מדובר בדרישת תשלום אלא בטענות אחרות כלפי אחד המשיבים. מכל מקום, אין שום ראיה שהמשיב 3 קיבל דרישת תשלום, ולכן אינו מנוע מלהצביע.